קטגוריות באתר

אוכל ובישול אומנות ובידור אינטרנט ביטוח בנייה, עיצוב הבית בנקאות ופיננסים בעלי חיים בעלי מקצוע חברה ומדינה חוק ומשפט הובלות טיפוח ויופי טכנולוגיה ומחשבים לימודים והשכלה מדעים אירועים רוחניות ומיסטיקה נדלן תוכנות יום הולדת ספורט כושר ותזונה תיירות רכב ותחבורה עזרה וייעוץ משפחה וקהילה צרכנות וקניות דרושים וכח אדם בריאות

בדיקת אבהות- החשש מממזרות אל מול טובת הילד- עו"ד טל איטקין

תביעות אבהות מטבען הינן נושא טעון ומורכב. הבעיה מתחדדת עוד יותר במקרים בהם נטען כי האב הרשום, הנשוי לאמו של הקטין, אינו אביו ונדרש לברר את זהות האב האמיתי, דבר היוצר חשש ההלכתי מממזרות במידה ויתגלה כי הקטין אכן נולד לגבר אחר מחוץ לנישואי האם. עו"ד טל איטקין, מומחית בענייני משפחה ומעמד אישי, דנה בסוגיה בהתייחס לפסיקה עדכנית בנושא.

מהי תביעת אבהות ואימתי תוגש?

ברובם המוחלט של המקרים, מוגשת תביעת אבהות ע"י הקטין באמצעות אמו במקרים שבהם אין הסכמה לגבי האבהות. לתביעה יש השלכות רבות, בין היתר חיוב האב במזונות הקטין, רישומו במשרדים הממשלתיים וכדומה.
ככלל, הדרך האידיאלית לבירור זהות האב הינה בדיקת רקמות, אלא שבמצב בו האב הנטען מתנגד לבדיקה לא ניתן לחייבו לעשות כן. בתי-המשפט פיתחו בשנים האחרונות חזקה משפטית שנועדה להתמודד עם התופעה. עפ"י החזקה, במקרה בו האב הנטען מסרב לעבור בדיקת רקמות לשם בירור זהותו כאב, ייחשב הסירוב כראיה להיותו אבי הקטין. לרוב התוצאה תהיה חיוב האב במזונות ללא רישומו כאבי הקטין במשרדי הממשלה השונים.

תביעות אבהות מורכבות יותר, מוגשות במצב בו קיים חשש שהקטין נולד לאישה נשואה מגבר אחר שאינו בעלה, מסבירה עו"ד טל איטקין. עפ"י ההלכה היהודית, כאשר נולד ילד לאישה שהייתה נשואה במועד ההתעברות חל הכלל לפיו "רוב בעילות אחר הבעל", לפיו הבעל יוכר כאבי התינוק. אלא שפעמים רבות מוגשות תביעות לבירור זהות האב. במקרים אלו, ישנו קושי לחיוב בבדיקת רקמות נוכח החשש מממזרות הלכתית, אשר עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על הקטין.

בניסיון להגשים את עיקרון טובת הילד וליישב את המתח בין זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו מולידו לבין החשש מהכרזה על ממזרות, הגיעו בתי המשפט לפתרונות יצירתיים בפסיקותיהם, בין היתר תוך הטמעת מושג ה"אבהות האזרחית" (להבדיל מזו הביולוגית), כפי שנעשה בפסק הדין הבא.

על פסק הדין

התובעת, אם לתינוק כבן שנתיים, הגישה בשמו של הקטין תביעת אבהות. בתביעה טענה, כי הרתה לנתבע במהלך רומן שניהלה עמו בזמן שהייתה נשואה ודרשה מבית המשפט לברר את זהות האב בהליך אזרחי ("אבהות אזרחית"), מבלי להידרש לראיות מדעיות דוגמת בדיקת DNA, שעלולה כאמור להזיק לקטין נוכח החשש מממזרות הלכתית.

הנתבע טען מאידך כי התובעת ניהלה רומן עם גברים נוספים וביקש לדחות את התביעה. עוד טען, כי ממילא לא יסכים לקשר עם הקטין ומשכך בירור זהות האב אינה עולה בקנה אד עם טובת הקטין. יצוין, כי בעלה לשעבר של התובעת אשר נרשם כאבי הילד, תמך אף הוא בבירור התביעה הגם שהתגרש מן התובעת זמן מה לאחר הלידה משנתגלתה לגבר בגידתה של אשתו.

בהתאם לחוק המידע הגנטי אשר מסדיר את הסוגיה, הוגשו לבית המשפט חוות דעת מטעם בית הדין הרבני ומטעם לשכת הרווחה בנוגע להשפעת התביעה על טובת הקטין. שני הגורמים טענו בחוות דעתם כי יש לדחות את התביעה היות ואינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, הן נוכח החשש מממזרות והן כיוון שקיים חשש להתנכלות מצד האב הנטען במידה ותתברר אבהותו.

השופט בר יוסף אשר דן בתביעה פסק בניגוד לעמדת הרווחה, כי יש להמשיך בתביעה לבירור האבהות. נקבע, כי כאשר מדובר בקביעה אזרחית המתבררת בהליך משפטי (להבדיל מקביעה מדעית), אין חשש מממזרות המצדיק לדחות את התביעה, מה גם שלגישת השופט חשש מממזרות כשלעצמו אינו מצדיק לשלול אוטומטית תביעות אבהות. השופט הדגיש, כי במובן הרחב טובת הילד מתבטאת גם בזכותו לדעת מיהו אביו ללא קשר למידת נכונותו של האב להכיר בו. ביהמ"ש א הציע למנות מומחה נוסף אשר יגיש תסקיר נרחב בנוגע להשפעות הגילוי על טובת הקטין הספציפי.

נראה כי בתביעות אבהות כמו ביתר התביעות הנוגעות לקטינים, שמים בתי-המשפט לנגד עיניהם את עיקרון העל של טובת הקטין ופוסקים על פיו, מסכמת עו"ד טל איטקין. לפיכך, חשוב לוודא כי בפני בית-המשפט תונח מלוא התשתית העובדתית והמשפט הנוגעת לקטין על-מנת שתתקבל החלטה ההולמת את טובתו.

המאמר מוגש באדיבות משרד עו"ד טל איטקין

סרטון מעניין